בלוג

בג״ץ למדינה: הוציאו צו פיילוט התואם את החוק

בשנת 2009, חוקקה הכנסת "חוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע", שכרך בין הנפקת תעודות זהות חכמות, לבין הקמת מאגר הכולל את נתוניהם הביומטריים של כלל אזרחי המדינה. בעקבות הביקורת הציבורית, נקבע כי טרם הקמת המאגר הביומטרי, יערך "פיילוט" אשר יבחן את אופן יישום החוק, את נחיצות קיומו של המאגר, את מטרותיו, את המידע שיש לשמור בו, ואת אופן השימוש בו. אולם, צו הפיילוט שפורסם בשנת 2011, לא כלל בדיקה אמתית של נחיצות המאגר, של חלופות שונות שפגיעתן פחותה, ואף לא הוראות לבחינתו על-ידי גורם אובייקטיבי בלתי-תלוי.

בפברואר השנה, הגישו פרופ׳ קרין נהון, דורון אופק, התנועה לזכויות דיגיטליות והאגודה לזכויות האזרח, עתירה כנגד הקמת המאגר הביומטרי. לעתירה שני ראשים: ראשית, שאלת המידתיות והחוקתיות של מאגר ביומטרי לשם הנפקת תעודות זהות חכמות, ושנית, שאלת צו הפיילוט הביומטרי, שאינו בוחן את נחיצות המאגר, וזאת בניגוד לפסקת ההסמכה שנקבעה בחוק.

היום, ה-23/7/12, נשמעה העתירה בפני כב׳ השופטים מרים נאור, חנן מלצר ויצחק עמית. השופטים קיבלו את עמדת העותרים כי לשון הצו אינה עומדת בהוראות החוק. אולם, לנוכח הסכמת המדינה להוציא צו פיילוט חדש, פסקו כי טרם הגיעה זמנה של העתירה להתברר.

השופטים קבעו כי העתירה החוקתית מקדימה את זמנה, מכיוון שהקמתו של המאגר הביומטרי אינה ודאית, אלא כפופה לתוצאות הפיילוט. אם לאור הפיילוט יסתבר שאין צורך בהקמת המאגר, אזי מכוח "מנגנון ההרס העצמי" של המאגר, העתירה תתייתר. עם זאת, בית המשפט קבע, כי לעותרים נשמרת הזכות לעתור בעתיד כנגד הפגיעה בפרטיות ומידתיות הקמת המאגר, וכי המדינה לא תוכל לטעון טענות שיהוי. בנוסף, קבעו השופטים, כי לא תעמוד למדינה טענת "מעשה עשוי". כלומר, המדינה לא תוכל לטעון כי קבלת עתירה כנגד המאגר תוריד לטמיון את הכספים שהושקעו עד-כה. בכך, רמזו השופטים כי על המדינה להתייחס למאגר הביומטרי כמאגר על-תנאי, שחוקיותו ומידתיותו טרם נבחנו על-ידי המחוקק או על-ידי בית המשפט.

לגבי צו הפיילוט, שאמור לבדוק את נחיצות המאגר, קבעו השופטים כי נוסח הצו מעורר קשיים חוקיים, מכיוון שאינו עומד בדרישות שהציב המחוקק: הפיילוט אינו בוחן חלופות להקמת המאגר, אינו כולל מדדים להצלחה, ואין עליו פיקוח חיצוני. השופטים המליצו למדינה להוציא צו פיילוט חדש, שיעמוד בדרישות החוק, יבחן את נחיצות המאגר ואת החלופות, וכי תוצאות הפיילוט יבחנו על-ידי גורם בלתי-תלוי. בתגובה, המדינה הודיעה כי היא מוכנה להוציא צו פיילוט חדש, אשר ינוסח בהתאם לדרישות שהוצגו בדיון.

לאחר שהמדינה קיבלה את דרישת העותרים, והודיעה כי תנסח צו פיילוט חדש, החליט בית המשפט למחוק את העתירה ללא צו להוצאות, תוך שמירת זכותם של העותרים להגיש עתירה נוספת, אם צו הפיילוט החדש לא יתנהל בהתאם לקריטריונים שהציב המחוקק.

העותרים בירכו על ההחלטה, אך הביעו חשש כי המדינה תמשיך לקדם את הקמת המאגר הביומטרי ללא בחינה ראויה של נחיצותו.

פרופ׳ קרין נהון, מסרה בתגובה להחלטה: "המדינה קיבלה הזדמנות, כנראה אחרונה, לעשות סיבוב פרסה ולבחון את נחיצות המאגר הביומטרי בצורה הוגנת. את שינוי הצו שבית המשפט דרש על-מנת להכיל את מבחן הנחיצות, מבחן החלופות ובדיקה חיצונית מהימנה – יכולנו להשיג לפני הרבה זמן. חבל שהיה צריך להגיע לבית המשפט עבור זה. לא משנה אם אזרח הוא בעד או נגד המאגר, עלינו, כאזרחים, לבקש כי המדינה לא תטייח יישום של חוקים, וכי הפעלת מאגר ביומטרי שעלול להמיט עלינו אסון לא תעשה ללא בחינה מדוקדקת."

דורון אופק הוסיף: "בית המשפט קיבל מהותית את החשובות שבטענותינו, ונתן למדינה את האפשרות לתקן את הצו ואת הפיילוט, על-מנת שיעמדו בלשון החוק ובכוונת המחוקק. אם המבחנים שהמחוקק דרש – לגבי הצורך במאגר, לגביי החלופות או מניפת חלופות (מספר חלופות שביחד יספקו את המענה) – ייושמו בפיילוט, הרי שגם המצדדים במאגר יגלו כי ניתן להשיג את אותן המטרות ללא הקמת המאגר, וללא הסיכון הנוסף לאזרחי ישראל. הפרטיות, והמידע האישי של אזרחי ישראל אינם הפקר, וראוי שכולם יפנימו זאת."